החלטה בתיק בפ"מ 3461-01-12

המבקש נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה מכוח סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 לתקופה של 90 ימים בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 8.1.12, שעה 13:00, בה נגרם מותו של  רוכב האופנוע מאיר אדרי ז"ל.

ביום האירוע נהג המבקש במשאית מסוג מרצדס (להלן- המשאית) בכביש 44 לכיוון מזרח. בכביש ארבעה נתיבי נסיעה והמבקש נסע בנתיב השני משמאל. במרחק של 300 מטר לערך אחרי גשר מקווה ישראל נתקעה המשאית בכביש. המבקש הפעיל אורות מהבהבים אך לא השתמש במשולש אזהרה על מנת להזהיר נהגים בדרך. המשאית נותרה בעמידה על נתיב הנסיעה  ורוכב האופנוע שהגיע מאחור, פגע בצד האחורי של המשאית  ומותו נקבע במקום.

בא כוח המבקש טען כי אין ראיות לכאורה המבססות את אחריותו של המבקש לאירוע התאונה. לטענתו, הנימוק היחידי לפסילתו של המבקש הינו נסיבתי לגמרי: "תאונת דרכים קטלנית", כאשר צו הפסילה ניתן יום לאחר התאונה ולא ברור כלל איזה חומר חקירה היה מונח בפני הקצין הפוסל.

בתיק החקירה מצויים, בין היתר, הודעת המבקש תחת אזהרה, הודעות עדים לתאונה, טופס בדיקת הרכב במוסך, סקיצה ראשונית שנערכה על ידי הבוחן וכן פירוט בנוגע לנזקים והממצאים ברכבים המעורבים והחלטה למתן צו לקבלת נתוני תקשורת. יש לציין כי חלקם היו בתיק החקירה כבר במועד השימוע.

התאונה אירעה בשעות היום, מזג האוויר היה נאה, ראות טובה וכביש אספלט יבש ותקין.

לפי מכלול הראיות שלעיל, ניתן להגיע למסקנה לכאורית כי המבקש לא נקט באמצעי זהירות נאותים במספר מישורים:

כאמור, נטען מטעם המבקש כי לא הספיק להציב משולש אזרה אך בו בעת נטען כי התאונה ארעה "כמה דקות טובות" אחרי שהמשאית נתקעה. הטענה כי המבקש לא הספיק להציב משולש אזהרה לא הייתה במקומה. בחיפוש שערך בוחן התנועה, לא נמצא בתא הנהג ומאחור משולש אזהרה.

המבקש ניסה במשך מספר דקות להניע את המשאית ואז ניגש  ועמד בחוסר מעש  על השול הימיני. מדובר בכביש מרכזי ומקום מסוכן, והמבקש לא טרח לזמן את המשטרה. יובהר כי עובר לתאונה הקטלנית ארעה תאונה לא קשה בין שני כלי רכב  בגין כך שהמשאית נתקעה בכביש, ושני כלי הרכב עצרו בשול הימני. יובהר כי הנוסע במשאית שהינו גם הבעלים הרשום שלה, נסע במונית למוסך על מנת להזעיק גרר.

מהודעתו של המבקש עולה כי מנוע המשאית נכבה תוך כדי נסיעה, וכשנשאל מדוע לא ירד לשול בנסיעה כשהבחין כי המנוע נכבה,  השיב המבקש כי לא תיאר לעצמו שהרכב ייתקע. לא מן הנמנע כי טמונה במעשה זה רשלנות, בפרט כשמדובר במשאית ישנה,כבדה, עמוסה במטען, ובכביש סואן.

המשאית נבדקה במוסך ונמצא כי ברדיאטור חסרו מים בכמות של 6 עד 7 ליטרים. חוסר במים כאמור גרם לתפיסת הבוכנות וכתוצאה מכך לא ניתן היה להניע את המנוע. ללא פתיחת ראש המנוע (דבר שטרם בוצע) לא ניתן היה להגיע למסקנה באם מדובר ברשלנות נהג בתחזוקת המשאית או בתקלה טכנית שלא ניתן היה לאתר לפני הנסיעה.

יובהר כי טרם התקבלו נתוני תקשורת מנת לבחון אם רוכב האופנוע השתמש בטלפון הנייד בזמן התאונה.

בהליך זה לא ניתן ואין גם צורך להכריע בשאלה אם המבקש אשם באירוע התאונה קטלנית. בשלב זה הראיות הנדרשות אינן בעוצמה זהה ל"ראיות לכאורה" לצורך הגשת כתב אישום, נוכח העובדה שטרם הושלם איסוף חומר הראיות, ראה בש"פ 2950/99 יצחק ניניו נ' מדינת ישראל.

זאת ועוד, הכלל הוא כי כשמדובר בתאונה קטלנית, מאזן השיקולים להמשך הפסילה נוטה לחומרה ראה, בש"פ 8161/06 אליעזר גבריאל נ' מדינת ישראל.

יש להוסיף ולומר כי מטרתה המשנית של הפסילה המנהלית היא תקופת צינון.

עברו התעבורתי של המבקש תקין,ויש להביא בחשבון כי הוא אינו בעל הרכב,כשהאחרון ישב לצידו בשעת הנסיעה. עם זאת, קיימות ראיות שיש בהן כדי להצביע על רשלנות מצידו של המבקש. רשלנות זו התבטאה בין היתר, בכך שהמבקש לאטען כי  בדק את המשאית לפני שהחל בנסיעה, הן באשר לכמות המים ברדיאטור והן בנוגע להמצאות משולש אזהרה, הוא לא עצר בצד הדרך כשהמנוע נכבה תוך כדי נסיעה ולא זימן משטרה הגם שארעה כבר תאונת דרכים בעקבות כך שהמשאית היוותה מכשול בדרך .

בסופו של דבר, באתי לכלל דעה כי לדחות הבקשה, וכך אני מורה.

ניתנה היום, ‏ז' תשרי תשע"ג , ‏23 ספטמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: